יום הבחירות הוא יום השיא, ואם לדייק - רגע השיא של יום השיא, מגיע קצת אחרי חצות, אז מסכמים את ספירת הקולות, והתוצאות מהקלפיות השונות זורמות בזו אחר זו אל המטות השונים ומוזנות אל תוך קובצי אקסל שמסכמות את המצב. כולם דרוכים ומתרגשים, מחשבים ומנתחים, הרי הרבה עומד על הפרק: אחד מהמועמדים יהיה המלך החדש, דרך חדשה של השפעה ומשמעות תהיה פרושה בפניו, כולם יברכו אותו ויתלו בו עיניים מלאות תקווה להנעת תהליכים, פתרון בעיות, ושדרוג החיים באופן כללי. האופקים שייפתחו בפניו הם אדירים, התקציבים, הסמכויות, תחומי העיסוק המגוונים, חמש שנים בצמרת העשייה הציבורית במדינת ישראל, עם דגש על סביבתו הטבעית. "ראש עיר לא נופל משר ביכולות ההשפעה שלו", אמר לי פעם ראש עיר אחד, שרק שלושה חודשים טרם זכייתו, היה עדיין מובטל מוכשר, פוטנציאל לא ממומש.   ו

צריך גם לזכור: על כל מנצח יש גם כמה מפסידים, ולעומת המטה החוגג והצוהל יש גם מטה עגום שבו מכבים את האורות ונפרדים מאוכזבים עם אמירות מנחמות על זה שלפעמים הטוב מפסיד, הציבור לא הבין, הגענו לתוצאה מכובדת ביחס לנקודת הפתיחה והכסף שהקצבנו, נשפיע בוודאי גם מהאופוזיציה, ובעוד חמש שנים זה ייגמר הרבה יותר טוב.    ו

אז איך בעצם עושים את זה? איך מגיעים לרגע המאושר? המפסיד יגיד שהכל עניין של מזל, אך לאמיתו של דבר אין פה שום אלמנט של מזל ואף מצביע לא נעזר בהטלת קוביה. המנצח יאמר שהציבור בחר את האדם המתאים ביותר, אך להתאמתו של המועמד לתפקיד - קשר קלוש בלבד לתוצאות הבחירות. ובכל זאת, מה הכריע את קרב המוחות הזה?  ו

מאות ואלפי פעולות גדולות וקטנות קבעו את התוצאה הסופית, חלקן משמעותיות מאוד, ואחרות זעירות. נוסחת ההצלחה היא מרובת מרכיבים. נכון – אין זה מדע מדוייק, ולא קל לסמן דרך אחת ויחידה להצלחה, שכן בכל קמפיין ולכל מועמד – המאפיינים המיוחדים שלו. אך בהחלט ניתן לקבוע אבני דרך ודפוסי חשיבה נכונים, ולעשות שימוש בנסיון ובידע שהצטברו. מפתיע לגלות עד כמה קטן גורם המקריות וה"מזל": עד כמה עבודה נכונה מוכיחה את עצמה לבסוף, ובאיזו מהירות וחומרה משלמים על טעויות, בעיקר על כאלה שאין מודעים להן.  ו